הפוסט הבא מוקדש באהבה לים.
האופן בו ראיתי את הים לפני שהחזקתי מצלמה מתחת למים, ואחרי, הוא שונה לחלוטין. העוצמה של בע״ח התת ימיים, השפע, הצבעים, השקט המוחלט, הזרמים והאנרגיה, כל אלה יחד עם המצלמה הפכו את החוויה למהפנטת.
ב-2014 לקחתי חלק בסדנת צילום תת ימי במוזמביק שבחופי האוקיינוס ההודי. לחוף קראו Guinjata bay ובסביבתו כמה כפרים קטנים. כל האיזור מלא בעצי קוקוס, והאוכלוסיה הדוברת פורטוגזית, נחמדה במיוחד. בכלל באפריקה, האנשים הם השיא.
אך ליבשת שיא נוסף, פעמים רבות כזה שלא שמים אליו לב, והוא נמצא מתחת למים. אני בטוח שכשאתם שומעים אפריקה מיד עולה בראשכם תמונה של אריה, ג׳ירפה או מרדף פראי, אך זו רק חלק מהתמונה. למעשה חצי ממנה.
כ-12,000 מינים תת ימיים זוהו בסביבה שבין מוזמביק, דרום אפריקה ונמיביה. אחת הסיבות לכך הוא זרם האגולאש החם, הנע דרום מערבה לאורך חופי מוזמביק ומביא איתו מינים טרופיים רבים ושוניות אלמוגים צבעוניות.
כדי לרדת עם מצלמה למעמקי הים משתמשים במארז מאסיבי המגן על האלקטרוניקה מהים המלוח. 20-40 מטרים מתחת למים היא סביבה אויינת לבני אדם, ובטח לציוד הצילום. קודם למדנו לתפעל את המערכת, מרובה בטבעות O-ring היוצרות אטימה מוחלטת ובעמודי תאורה המפיצים חזרה על האור הנעלם עם הירידה לעומק.
